מתוך הצורך האנושי לזהות, (identity) ,הוא מפריד את עצמו.
"אני מופרד"
אבל בעצם אנחנו יצורים שבנויים מאינטראקציות, משפיעים ומושפעים.
מייצרים אינטראקציות קשרים וקשרי משמעות
וזה מי שאנחנו.

האני הוא סך הקשרים שמייצר עם החיים והמשמעות שנותן לקשרים האלה.
Relation
&
Meaning Relation

The Human meet himself as a Thing
The Human meets life as a Thing
The Human meet the other as a Thing
And not as a relation

מחפיץ את עצמו ואת לייפ, במקום לפגוש מארג קשרים והקשרים
אין relation ללא meaning
אין meaning ללא relation

הצורך של האדם לתאר את האני שלו כמשהו נפרד, נובע מהפחד הכי ראשוני של האדם מהחיים,
ממפגש עם החיים.
מהקשר עם החיים,
מחשיפה.

אני מציעה כאן להעמיק את ההבחן, בין זה שאדם ער לכך שהוא חי בתוך קשרים ושיש בחייו קשרים
ושהקשרים האלה משפיעים עליו בצורה כזאת או אחרת,
לבין האמירה הרדיקאלית שאומרת שהאדם הוא מערך הקשרים שמייצר בחייו.

ולכן גם השאלה מה אני רוצה להיות, מי אני רוצה להיות
קשורה בצורה ישירה לאיך ואיפה אני קושר את חיי למידת המשקלים שנותן לקשרים.
כי זה מי אני.

מה זה התעוררות? מיינד שמתעורר?

ככול שמיינד מתעורר, מתבהר הוא פוגש את מרבד החיבוריות דרכו הוא מתאר את קיומו, ולא את האני הנפרד שלו.
מתחילה להיווצר צלילות לגבי קיום המרבד, מי מה הוא עשוי, איכותו, על מה משפיע מי מה מושפע, כיוונו, תכונותיו.

מיינד שמתעורר "האני" לא נעלם, הוא הופך להיות מרבד של חיבוריות, מאני מופרד, לאני שהוא מערך קשרים ומשמעות.

האני לא נעלם אלא עובר טרנספורמציה.

רואה את החיבוריות
את המשמעות של החיבוריות והקשרים
את הקונטקסט שבו מופיעים.

מעבר מאני מופרד לאני שחי בקונטקסט, שהוא הקונטקסט השזירה והשוזר:)

מאפשר לראות משהוא שהוא מעבר לאמת, תפיסת המופרדות פוגשת את לייפ את עצמי כאמת,
החיבוריות מבינה הקשר.

ככול שמיינד אמיץ להתבונן זה אירוע מכוננן, צלילי פעמונים מענגים של בהירות,
המזמינים תנועה של שינויים, שנובעים מתוך המקום שרוצה לתת ביטוי וגוף
לתובנות שצומחות בו.

העצמאות של אדם, הייחודיות האפשרית שלו העוצמה, אינה נובעת מתוך תפיסת הנפרדות,
אלא מהאופן שבו האדם שוזר ויוצר את מרבד החיבוריות בחייו, והביטוי, הגוף שנוצרים.
ה meaning relation
האיכות של המרבד שיוצר, מאיזה קשרי משמעות הוא יוצר אותם?
כמה תואם יש בין האופן דרכו הוא מתאר ופוגש את מיינדו, לבין המרבד אותו מייצר?

מרבד החיבוריות ה meaning relation הקונקטיביות, בו מתקיים אדם משקף את איכות החיים שלו, איכות הקיום, את מי ומה הוא.
אינטגריטי
נאמנות
קוהרנטיות
קונסיסטנטיות
תואם
קצה פתוח/קצה סגור
ומה הכיווניות של הקשרים ומשמעותם.

ככול שמרבד החיבוריות בנוי באופן איכותי יותר
ככה המיינד בריא יותר
עצמאי יותר
פתוח
נועז
ו joyful

כשאני מתארת כאן joyful אני לא מתארת הלך רוח מקומי רגעי או קונטקסטואלי
אלה משהו הרבה יותר עמוק וראשוני בנפש ורוח האדם
המקום הזה שכול אחד פוגש בינו לבינו ברגעים השקטים של התבוננות.

ההבנה הזאת בעצם קוראת תיגר על כול המקומות האלה שאין בהם אינטגריטי
ושהאדם לא מבין מה חשיבותו.

הבנה שמזמינה את האדם ליצר קיום שהוא אינטגרייטד.
באמצעות "עבודת" הטווייה.

האדם הוא תופעה יוצרת
אומן
והאומנות הכי ראשוניות, חשובה שאדם יוצר זה את מרבד החיבוריות

יצירה וטוויה של ה meaning relation, של החיבוריות.

מה מיינד יוצר ?
מה מיינד עושה?

Weaving

weaving the meaning relation

בעצם אם יש פעולה שמיינד עושה, זה הדבר שעושה

הפעולה המדיטטיבית
זה אריגה שזירה
weaving the meaning relation space

Weaving meditation
פרימה ואריגה

המיינד לא מתקיים בואקום, כול מה שצריך בשביל לפגוש את זה, זה רגע של לעצום עיניים ולהקשיב
לבועות הרפלקשן שעולות ללא הפסקה.

פעולת הפרימה של כול מה שאינו רלוונטי למרבד
ושזירת המרבד
זאת פעולת הפעימה, הפולס הדופק
שממנו אדם יוצר לייפ
ההולדה של חיים מתרחשת דרך הכלי הזה.

מה האני רוצה? לייצר מרבד חיבוריות ששווה לחיות אותו ובזכותו.

מה עוצר את האדם להבין שהוא חופשי?
מהו מקור הסיבה?

כאשר נבחן ונתעמק בשאלה, אולי נוכל להגיע לרעיון מסוים.

כרגע, רעיון אשר מתפתח אצלי הוא ההבנה שמקור כל הבעיות הוא בורות.
בורות, (אני חושב), זה חוסר פתיחות לידע חדש.

אני חושב שבורות היא לא חוסר ידע בלבד,
הרי אנחנו לא נולדים עם הכרה וידע אינסופי על הכל –
אנחנו לומדים צעד אחר צעד,
אלא בורות היא הימנעות מקבלת ידע חדש,
בדגש על בורות המחשבה, שהיא –
דעה קדומה ללא בדיקה וניסיון,
קבלת אמת ללא הטלת ספק, ערעור וביקורת,
ציות עיוור למה שקיים וישנו,
היאחזות באמת מוחלטת ויחידה.

דעה קדומה היא הילד של הבורות.
– ויליאם הזליט

אולי הסיבות לקיום הבורות, בין היתר, הם:
חוסר תשומת לב והתבוננות,
נטל ומאמץ החקירה,
זריקת אחריות אישית,
עצלנות מחשבתית וניוון עצמי מושרש,
חוסר מוכנות להתמודדות עם אמת,
הניסיון להתגוננות מהשינוי המתמיד,
שליטה של האגו, צדקנות ורגשות הרסניים של עצמנו,
הפחד מהחשיפה לאפשרות הטעות שטיפחנו כל כך הרבה זמן,
תולדה של תפיסת עולם מקובעת ולא מתפתחת.

אולי קל יותר לרבוץ בבורות מתוך נחמה – הרגלים מקבעים את דרכם.

כאדם השואף לחופש בריא,
אני חושב שאדם לעולם לא יהיה חופשי; כל עוד הוא לא מתרחב מהבורות.
להתרחב מהבורות הכוונה:
לשאול שאלות, להטיל ספק, לערער, להתבונן ולקבל דעות שונות, לבחון את המציאות ולהיות במסע למידה תמידי מתוך אהבה.

לכן יציאה מהבורות היא כל כך חשובה (לפחות בשבילי כרגע).
אני רואה שתהליך של יציאה מהבורות היא תוצאה של חינוך.

אני חושב שאחד מהדברים אשר יכולים להרחיב את האדם מהבורות,
היא אולי להבין שכל מה שאנו חושבים שנכון ואמיתי,
היא אמת נכון לעכשיו (נכון כרגע לרגע הזה עד הרגע הזה) מתוך האמצעים המוגבלים שלנו,
ולהיות תמיד פתוח להתבונן ברעיונות חדשים ופירות השינוי.

בתורת הזן,
הנאורות היא להיות חופשי לחלוטין מבורות.
להיות חופשי מבורות זה תהליך התעוררות.
כרגע אני חושב, מתוך ניסיוני הדל,
שאני לא יודע האם באמת אפשר להיות חופשי לחלוטין מבורות,
אך אני חושב שכן אפשר להתרחב מהבורות כדרך חיים.

לא צריך להיות משהו מיוחד או גאון בשביל זה,
כל בני האדם מסוגלים לשאול שאלות,
להרחיב את מרחב התפיסה שלנו
ועם הזמן, גם ביחד, נלמד לשאול שאלות טובות יותר.
על עצמנו, על העולם ועל הקשר שבניהם.

אני חושב שהדבר הזה, בין היתר,
זה מה שימנע מאיתנו להשמיד את עצמנו ויוביל אותנו לשגשוג והתפתחות.

Inexperience can be overcome,
ignorance can be enlightened,
but prejudice will destroy you.
– Mercedes Lackey

מעוניינים לשנות משהו?
תחילה, שנו את עצמכם,
ועזרו לאחר, במידה ומעוניין, במסע ההתעוררות בעצמו.

מקורות להרחבת הרעיון:
http://www.taoism.net/theway/ignorance.htm

כל מה שכאן,
היא תוצאה של שאילת שאלה וניסיון לנתינת תשובה,
לכן אתם מוזמנים להיות בעצמכם ולשתף את ראיית עולמם
על מנת לפתח את הרעיון ולהגשים את החופש הבריא שלנו.

תודה